החלטה בתיק רע"א 6169/03

           זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ר' לבהר שרון) לפיה נדחתה בקשת המבקשת לזמן עד.

           בין המבקשת לבין המשיבה נכרת חוזה. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת, כאשר כל צד טען כי רעהו הפר את ההסכם. המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקשת, אשר, מצידה, הגישה תביעה שכנגד. בשלב קדם המשפט, החליט בית המשפט קמא כי הצדדים יגישו את עדויותיהם הראשיות של עדיהם בתצהירים, וכי לא תותר השמעת עד ללא שקדמה לכך הגשת תצהיר בכתב, אלא ברשות מיוחדת של בית המשפט. ברשימת העדים שהגישה המבקשת לפי החלטה זו לא נכלל שמו של העד שעדותו מתבקשת עתה. המבקשת גם לא ביקשה שיישמע במהלך הדיונים שנערכו בתיק. רק בישיבת ההוכחות האחרונה, הגישה בקשה לזמן לעדות את מר אלי לנדאו, ראש עיריית הרצליה במועדים הרלוונטיים להתדיינות. בית המשפט קמא דחה את הבקשה.

           בית המשפט קמא מצא כי היות שלא נמצאה כל עובדה חדשה, אין הצדקה להתרת זימונו של עד בשלב כה מתקדם של המשפט. זאת ועוד, בית המשפט קמא הסביר כי לכל אורך הדיון פנה אל בא כוח המבקשת בתמיהה מדוע אין הוא מזמן את מר לנדאו לעדות, בהיותו דמות מפתח בפרשה, ואולם פעם אחר פעם הודיע בא כוח המבקשת כי אין הוא מעוניין בהבאת מר לנדאו כעד מטעם מרשתו. משום כך החליט בית המשפט קמא שלא לאפשר למבקשת להביא בשלב מאוחר זה של הדיון את מר לנדאו לעדות. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

           המבקשת טוענת כי שגה בית המשפט קמא בקובעו כי אין הצדקה לזימונו של העד בשלב זה של הדיון. לטעמה, הצדקה זו קיימת גם קיימת, הואיל ובמהלך חקירתו הנגדית של אחד מעדי המשיבה הוטחו האשמות בדבר התנהלותו של מר לנדאו כראש עיר ביחס למשיבה. המבקשת מוסיפה כי מר לנדאו ממאן לשתף עימה פעולה.

           המשיבה תומכת בהחלטת בית המשפט קמא. היא מזכירה כי הבקשה הוגשה לבית המשפט קמא בשלב מאוחר ביותר- עם תום הדיון ממש. אשר לטענות העובדתיות החדשות כביכול שנתגלו בחקירה הנגדית של העד מטעמה, הרי שאלו, כך לפי המשיבה, כלל אינן טענות חדשות, כי אם טענות שהובאו כבר בתצהיר העדות, שהגיש אותו עד.

           לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט קמא כי אין ממצא עובדתי חדש המצדיק הבאתו של עד בשלב מאוחר זה של הדיון. אכן, כפי שמציינת המשיבה, על טענותיו של העד מטעם המשיבה ביחס למר לנדאו ניתן היה ללמוד כבר מהתצהיר שהוגש. יתר על כן, צדק בית המשפט קמא בקביעתו כי בקשתה של המבקשת להביא עתה עד, לאחר שחזרה והבהירה פעמים מספר כי אין בכוונתה להביאו, על אף שבית המשפט והמשיבה גם יחד הביעו תמיהה על כך באוזני בא כוח המבקשת, אינה מתקבלת על הדעת. למבקשת אין להלין אלא על עצמה על שבחרה שלא לבקש את שמיעת עדותו של מר לנדאו במועד הראוי לכך.

           הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.

           ניתנה היום, י"ט באלול תשס"ג (16.9.2003).

                                                                                                  ש ו פ ט 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: